מצאנו בארכיון תצלומים של חגיגות ט"ו בשבט וההצעות לחגיגות ט"ו בשבט עבור כיתות המכינות (כיתות א' – ד'), במחברותיו של עמנואל יפה – מורה בכיר בבית הספר הריאלי בשנותיו הראשונות, לימים המנהל של כיתות היסוד ומרכז הסניפים. כמו כן שימש כמורה וסגן מנהל של בית המדרש למורים.
ניתן להבחין בממצאים ומשמעויות שונות שנתנו לחג האילנות:
החיבור אל נופי המקרא והמקומות התנ"כיים, החיבור לעבר החקלאי דרך גאולת הקרקע (הקרן הקיימת לישראל), הכרת החי והצומח וחשיבות עיבוד הקרקע – כשמשלים, פסוקים, נופים והכרת הטבע משולבים יחדיו.
עם הקמת המדינה נושא ט"ו בשבט אופי ממלכתי לאומי יותר, כאשר הייעור נתפס כחלק מתהליך בניית המדינה. טקסי הנטיעות 'מתמסדים' וגדלים, הם מלווים בסמלי המדינה הצעירה ומתחדש – סדר ט"ו בשבט.
ב- 14.2.1949 – ט"ו בשבט נקבע כיום שבו מאשרת האסיפה המכוננת את חוק המעבר, שקובע שהיא תהיה הכנסת הראשונה של מדינת ישראל.
בפברואר 1950, שנה לאחר מכן, שבוע לאחר חגיגת ט"ו בשבט – יורד בישראל שלג היסטורי, ובתצלום – תלמידים עם בובת בן גוריון משלג.
בסוף שנות ה-50 מתנהל דיון בקרב הנהלת בית הספר האם ט"ו בשבט יהיה המועד לחג התלמיד, או שמא יום זה הוא יום קבלת התעודות.
משנות ה-90 נוספו משמעויות חדשות, אוניברסליות יותר לחג הלאומי, כגון:
שמירת ריאות ירוקות והכרזת שמורות הטבע, הגנת החי והצומח, מִחזור ואקולוגיה.
The post פינת הארכיון הבית ספרי – חגיגות ט"ו בשבט appeared first on בית הספר הריאלי העברי בחיפה.